חברה לפיתוח יפו העתיקה בעמ נ' עדה פרופרטיס גרופ בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה מקדמית למחיקתה על הסף , מפאת העדר סמכות עניינית של תביעת התובעת לסילוק ידם של הנתבעים מנכס מקרקעין .

מבוא:

התובעת – היא המשיבה, הינה חברה מעורבת , בעלים וחוכרת לדורות של מקרקעין ביפו העתיקה והעוסקת , בין היתר, בפיתוח יפו . התובעת הינה בעלים של מבנה ברחוב לואי פסטר ביפו העתיקה (לעיל ולהלן:"הנכס").

אין חולק כי הנכס נשוא התביעה, הוחכר לנתבעת 1 (היא המבקשת 1) בחכירה לדורות בהתאם להסכם מיום 30/1/12 .

אין חולק כי הנתבעת 1 השכירה לנתבע 2 את הנכס בשכירות משנה לחמש שנים עם אופציה להארכת השכירות בהתאם להסכם מיום 2/4/12.

לטענת התובעת, השכרת הנכס בשכירות משנה כאמור בהסכם השכירות, היוותה הפרה יסודית של הסכם החכירה ומשכך, לטענתה, הודיעה לנתבעת 1 כדין על ביטולו של הסכם החכירה ביום 27/6/12.

לאור ביטול הסכם החכירה כדין על ידי התובעת – לטענתה- עותרת התובעת לסעד של סילוק ידם של הנתבעים מהנכס נשוא התביעה.

הנתבעים מנגד טוענים כי לא הפרו את הסכם החכירה ומשכך, כי הביטול נעשה שלא כדין ודין התביעה להדחות לגופם של דברים. כטענה מקדמית, טוענים הנתבעים, כי בית משפט זה אינו מוסמך לדון בתביעה הואיל והתביעה נסבה על ביטול הסכם החכירה ותביעה כאמור אינה מצוייה בסמכותו העניינית של בית משפט זה, אלא של בית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה:

בדיון אשר התקיים בפני ביום 17/3/13 חזרו הצדדים על טענותיהם ומיקדו אותן ונקבע כי החלטתי בבקשה תשלח לצדדים בדואר.

אקדים אחרית לראשית, לאחר שבחנתי הבקשה , בהתחשב במצב החוקי והמשפטי,הגם שלטעמי יש להעבירו תחת שבט הביקורת - לבית משפט זה הסמכות העניינית לדון בתביעה במתכונתה ומשכך, דין טענת הסף להידחות.

להלן יפורטו טעמי.

סמכותם העניינית של בתי המשפט על ערכאותיהן השונות ,נקבעה בחוק בתי משפט (נוסח משולב) , התשמ"ד – 1984 (להלן:"החוק") , אשר קבע, בסעיף 51 (א)(2)ו - (3), הרלוונטי לתביעות אזרחיות, את סמכותו העניינית של בית המשפט השלום כדלקמן:

"(א)בית משפט שלום ידון באלה:מיום 13.2.1992

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 143 (ה"ח 2109)

החלפת פסקה 51(א)(1)

הנוסח הקודם:

(1)חטאים ועוונות; ואולם מותר להעמיד אדם לדין לפני בית משפט שלום בשל עבירה לפי סעיף מהסעיפים המנויים בתוספת השניה, שנסיבותיה אינן גוררות כפל עונש, אם החליט על כך פרקליט המחוז, ובלבד שלא יוטל מאסר של יותר מחמש שנים;